ביטוח דירקטורים - האותיות הגדולות והאותיות הקטנות 

לאחר קבלת ההחלטה בארגון בעניין רכישת ביטוח לדירקטורים ולנושאי המשרה , יש כמובן לעשות מעשה.בדרך כלל יפנה הארגון לסוכן הביטוח או לכמה סוכנים ויבקש הצעה כספית.לכאורה דרך רגילה ומעשית. למעשה , בטרם רכישת ביטוח על הארגון לעשות כמה מהלכים. ראשית, מהלך חוקי . על פי חוק החברות ניתן להסדיר שיפוי בגין חובת הזהירות באמצעות ביטוח רק לאחר אישור האסיפה הכללית או אם נרשם אופן שיפוי הדירקטורים בתקנון החברה. שנית , קבלת החלטה לגבי הסכום שאותו רוצים לרכוש בביטוח זה . לדעתי, זה המקום לקבל את הסכמת נושאי המשרה בכתב לגבי הסכום אחרת מי שקבע את הסכום עלול למצוא עצמו נתבע .... לגבי הסכום ראו  את המאמר : ביטוח דירקטורים - איך קובעים סכום לביטוח ?אשר נמצא בכתובת :  http://www.articles.co.il/article/18465/ביטוח%20דירקטורים%20?%20איך%20קובעים%20סכום%20לביטוח%20? שלישית ,האותיות הגדולות .            יש להחליט לגבי שלושה דברים עיקריים :                          האם בביטוח ישולבו חברות בנות או שלובות .                       האם הביטוח נדרש לכיסוי בכל העולם ובפרט בצפון אמריקה .                      האם נדרש כיסוי רטרואקטיבי .שילוב חברות בנות או שלובות אפשרי בביטוח אך יש לקחת בחשבון שסכום הביטוח הוא לכולם ביחד ולא לכל אחד בנפרד, במילים פשוטות - אם בחברת בת או בחברה שלובה או בחברה "אחות" מן דהו נתבע , עלול הוא לחסל את הסכום לביטוח, ובמקרה של תביעה בחברה אחרת המבוטחת באותה פוליסה, לא יישאר ביטוח ....חברה שפועלת בארצות צפון אמריקה צריכה לקחת בחשבון שני דברים עיקריים : התביעות בארצות אלו גדולות באופן יחסי לתביעת המוגשות בישראל. הביטוח להוצאות משפטיות כלול בסכום הביטוח ( לעומת ביטוח לישראל בלבד ששם ההוצאות ישולמו אף מעבר לסכום הנקוב בפוליסה ) .חברה שפעילה מספר שנים צריכה לבטח עצמה בביטוח אשר יכסה מקרים שהתרחשו בעבר ועלולים להתעורר בצורת תביעה בתקופת הביטוח הנוכחית ( ביטוח רטרואקטיבי ) . רביעית,האותיות הקטנות .לצערנו אף לא פוליסה אחת מכסה "הכל" ואף לא אם נאמר למישהו שהפוליסה היא "כל הסיכונים" ! ארגון הבוחר לבטח את נושאי המשרה בביטוח מסוג אחריות דירקטורים ונושאי משרה, צריך לקחת לידו פוליסת ביטוח ולקרוא את כל החריגים והסייגים ( על פי חוק חוזה הביטוח הם חייבים להיות מודגשים בצבע שונה או באותיות שונות ) בטרם פנה אל סוכן הביטוח. לעיתים קרובות מתגלים סייגים שהם לא מתאימים לארגון. כך לדוגמא חריג קרינה מייננת אינו מתאים למוסד מחקר או לחברה העוסקת בבדיקות אשר בהן נעשה שימוש בחלקיקים קטנים של החומר וסכנת הקרינה קיימת בהם. החרגת פגיעה בפרטיות עלולה להיות לבעיה בארגון שהוא אמצעי תקשורת המוני. מלבד שתי דוגמאות אלו כמובן ישנם חריגים וסייגים שונים ומשונים שאת רובם רצוי ואף צריך לבטל. לא פחות חשוב לקרוא את הפוליסה על כל דפיה לאחר קבלתה מידי סוכן הביטוח. מסתבר שלעיתים קרובות חברות הביטוח מוסיפות על הסייגים שרשומים בפוליסה המקורית סייגים חדשים כגון החרגת יחסי עבודה .בנוסף לסייגים חשוב לא פחות לקרוא את התנאים הכללים ובהם אנו נוכל ללמוד בין השאר על הנוהל החל בעת מצב שבו מוגשת תביעה ."אותיות קטנות" נוספות הם תקופת ההתיישנות . על פי חוק חוזה הביטוח הנפגע - דהיינו צד שלישי , יכול להגיש את תביעתו על פי חוק ההתיישנות ( 7 שנים במקרה רגיל .21 או 25  שנה במקרקעין ) ולנושא המשרה יש את האפשרות לתבוע רק תוך שלוש שנים מיום שהוגשה נגדו התביעה !!!  מאמר זה כמובן תמציתי ואינו בא במקום כל בדיקה וחקירה בעניין ביטוח זה או בעניין ביטוח אחר.במדינת ישראל פועלים כתריסר מבטחים רשומים ולחלקם יש מספר סוגים של פוליסות . יש לדעת שקיימים הבדלים ניכרים בין סוגי הפוליסות השונות .